צנתור טיפולי

צנתור טיפולי (שנקרא בשפה המקצועית PCI – Percutaneous Coronary Intervention) נחשב היום ל"חוד החניתשל הקרדיולוגיה ההתערבותית בטיפול במחלות לב כליליות. כ-20 אלף צנתורים כאלו (או בממוצע: למעלה מ-50 בכל יום) מבוצעים בישראל מדי שנה.

כדי לבצע צנתור טיפולי, המטופל חייב לעבור קודם לכן צנתור אבחוני, שבמהלכו יראה הקרדיולוג המטפל את מקום החסימות בעורקים הכליליים, את אופיין ואת חומרתן (ויקבל מעין "מפה" של עורקי המטופל, כולל היקף ומיקום ההיצרויות והחסימות שבהם).

לפיכך, כאשר במהלך צנתור אבחוני מזוהה בעיה שניתנת לפתרון צנתורי – הקרדיולוג יעבור לביצוע צנתור טיפולי ו"יפתור במקום" את הדברים. לעתים, ביצוע של "צנתור וירטואלי" (Cardiac CT) יכול להוות התוויה מספקת לביצוע צנתור טיפולי.

צנתור דחוף שמבוצע בזמן התקף לב (Primary PCI) הוא כלי רפואי חשוב ומציל חיים (ללא ביצוע הצנתור המטופל עלול למות או להישאר עם נכות קשה) – ורוב הלוקים בהתקף לב במדינת ישראל מטופלים כך. הביצוע המהיר של צנתורים וזמינותם הובילה לירידה משמעותית של 50% בתמותה מהתקפי לב בישראל בין השנים 2000 ל-2008.

כאשר צנתור טיפולי מתבצע באופן אלקטיבי (מתוכנן), הוא משמש כפרוצדורה לריפוי בעיה רפואית בעורקי הלב, ויכול להביא להארכת חייו של המטופל (בחלק מהמקרים) ולשיפור איכותם.

צנתור טיפולי אורך כ-30-60 דקות, והוא מתבצע בדיוק כמו הצנתור האבחוני (בחדר צנתורים, באמצעות צנתר, דרך עורק ובהנחיית רנטגן) – רק שכאן במקום רק "להסתכל" על העורקים באופן פסיבי, הקרדיולוג המצנתר גם מטפל בהיצרויות ובחסימות באופן אקטיבי.

במהלך הצנתור פותח הקרדיולוג ההתערבותי את הסתימות וההיצרויות שבעורקים, באמצעות ניפוח בלון, שנמצא בקצה הצנתר. הניפוח גורם לעורק להתרחב לכמה שניות, והמשקע השומני שנמצא עליו מתכווץ מעט, ונדחק לדופנות העורק. כך העורק מתרחב מחדש, ומאפשר לדם לזרום בו בחופשיות.

לאחר מכן תוך שימוש בצנתר טיפולי ייעודי אחר, מושתל במקום תומכון (סטנטשהוא רשת מתכתית המונעת את"קריסת" קירות העורק אחרי ההרחבה.

צנתור טיפולי – לא זבנג וגמרנו

חשוב לדעת  – צנתור טיפולי אינו "זבנג וגמרנו", והוא לא פותר את הבעיה לתמיד: טרשת העורקים הכליליים היא מחלה פרוגרסיבית (מתקדמת), ואם המצונתר לא יטפל ביסודיות ובעקשנות בגורמי הסיכון שלו (כמו עישון, עודף משקל, איזון סוכרת וכך הלאה) – ההיצרויות והחסימות צפויות לחזור.

מחקר גדול שפורסם בשנים האחרונות בספרות הרפואית הוכיח כי טיפול אגרסיבי בגורמי סיכון (היינו: טיפול תרופתי מתאים, ביצוע פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל תקין, איזון שומני דם וכדומה) הצליח להביא לתוצאות טיפוליות מסויימות דומות (הורדת התמותה ממחלות לב) אצל חלק מהחולים – בדומה לאפקט של צנתור טיפולי. מחקר זה הדגיש את החשיבות בטיפול בגורמי הסיכון בטרשת העורקים ושינוי אורחות חיים, בנוסף לטיפול המכאני בהצרויות בזמן צנתור.

Posted in כללי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>